החלטה בתיק עת"א 31224-08-12

עניינה של העתירה החלטת המשיב שלא לשלב את העותר בסבב חופשות או לחילופין להוציאו לחופשה בליווי.

1.         העותר נדון למאסר של 5 שנים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה של חסר ישע, החזקת סכין למטרה לא כשרה וניסיון להשחתת גוף. החל לרצות מאסרו ביום 2.6.2010. תום מאסרו ב- 1.6.2015. מוגדר כטעון הגנה.

2.         זהו מאסרו הראשון של העותר. העותר טוען כי הוא מוחזק באגף פתוח דתי, התנהגותו בין כותלי הכלא הינה ללא דופי, ללא דו"חות משמעת ודו"חות מודיעין. הוא פעיל בחינוך ומועסק במפעל "מרכבים". משכך טוען העותר, החלטת המשיב הינה בלתי צודקת ובלתי סבירה והוא מבקש את התערבות בית המשפט.

3.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על פרטי מידע חסוי שנתקבלו בשב"ס ובמשטרת ישראל בדבר כוונות פגיעה בו על ידי ארגון פשיעה, סכסוכים הקיימים לעותר וכן חשש ממשי לפגיעה בביטחון ושלום הציבור. משכך, נטען כי החלטת הרשות סבירה ואין להתערב בה.

4.         בדיון ביום 16.10.12, בהסכמת ב"כ העותר הוצגו לעיוני המידעים החסויים. בהתייחסו אליהם, טען ב"כ העותר שמדובר במידעים ישנים וחלוף הזמן מאז קבלת המידעים ועד עתה מלמד שאין מאחוריהם ולא כלום. בתגובה הודיעה ב"כ המשיב כי טרם קיבלה את המידעים עליהם סומכת משטרת ישראל. מאחר והפרפרזה שהונחה בפניי הצביעה על כוונות פגיעה בעותר נדחה הדיון בשבוע ימים, על מנת לאפשר לב"כ המשיב לקבל לידיה  את המידעים החסויים ולהביאם בפני בית המשפט.

5.         בדיון הנדחה ביום 23.10.12 הודיע ב"כ המשיב כי משטרת ישראל טרם העבירה לידיו את פרטי המידע החסוי והסתפק בהגשת הידיעה שהתקבלה בשב"ס (מסתיימת בספרות 0932).

ב"כ העותר חזר על הטענה  שמדובר במידע ישן. הוא ציין כי העותר גר באור עקיבא והוא  מסכים לצאת לחופשה בכל מקום שיוצע לו, רחוק ממקום מגוריו.(בדרום הארץ או בצפון).

דיון

6.         העתירה הוגשה בחודש אוגוסט והדיון נקבע ל-16.10.12. התייצבותו של ב"כ המשיב לדיון מבלי שהיה ברשותו החומר הרלבנטי לדיון, היא התנהלות בלתי ראויה. חרף זאת נעתרתי לבקשת הדחייה והתייחסתי בהחלטה למחדל זה של התביעה.

גם לדיון הנדחה לא העבירה משטרת ישראל לידי ב"כ המשיב את החומר הרלבנטי ופרטי המידע החסוי לא היו בידי ב"כ המשיב. אין לי אלא להניח שבהתנהלותה גילתה משטרת ישראל דעתה כי החלטות בית המשפט הן לגביה בגדר המלצה בלבד.

חוות הדעת של משטרת ישראל אינה יכולה להחליף את המידעים ולבוא במקומם. התוצאה היא שאינני מוכנה לסמוך על חוות דעתה של משטרת ישראל מבלי שעיינתי בפרטי המידע החסוי.

7.         אילו סמך המשיב החלטתו על חוות דעתה של משטרת ישראל בלבד, היה מקום לקבל את העתירה משלא הוצג חומר קונקרטי. אלא, שעיון במידע החסוי שנתקבל בשב"ס מצדיק בעת הזאת דחיית העתירה, אפילו שמדובר במידע שנתקבל לפני מספר חודשים.

לשאלה מהו "חלוף הזמן" המצדיק להתעלם ממידע שהתקבל, אין תשובה חד משמעית. זוהי שאלה פרטנית המתמקדת בנסיבותיו של האסיר הרלבנטי ומשך הזמן לנפקות המידע תלוי בנסיבות הקונקרטיות בעניינו של כל אסיר (רע"ב 9990/07, יזראלוב נגד משטרת ישראל, פורסם בנבו).

8.         בנסיבות המקרה מחמת אופיו של המידע, אני סבורה שהמידע עדיין קונקרטי ולא נפל פגם בשיקול דעתה של הרשות. 

עם זאת, אני מורה למשיב לשוב ולדון מחדש, תוך 90 יום, בעניינו של העותר ולבחון מחדש בקשתו לצאת לחופשה. בין השאר תיבחן, מול הגורם הרלוונטי, שאלת תקפותו של המידע .

בית המשפט מביע תקווה שלקראת הדיון ברשות תואיל משטרת ישראל להניח בפני הרשות את פרטי המידע החסוי (ולא להסתפק בחוות דעת).

            בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

באשר לעתירה החלופית לצאת לחופשה בליווי, בהנחה שמדובר בחופשה חריגה,  בקשה זו לא הובאה בפני הגורם המנהלי ומשכך לא קמה סמכותו של בית המשפט לדון בה.

ב"כ המשיב יעביר העתק ההחלטה לגורם הרלבנטי במשטרת ישראל.